← אתיקה עסקית
✓ עשה

תן עצה נכונה

תוכנית טיפול ביד — עם חלופות ומחיר לכל אחת.

מי שבא לבקש ממך עצה — תן לו עצה שהיא הוגנת וטובה בשבילו.

הרמב״ם, שמירת נפש יב, יד

העיקר

לא מספיק להימנע מעצה שגויה — צריך לתת עצה שמתאימה בדיוק לאדם הזה: לעור שלו, לשיער, לבריאות, לתקציב ולזמן שלו, ולא עצה "מועילה באופן כללי" או כזו שהכי משתלמת לסלון או למרפאה. עצה טובה היא כנה, ברורה, עם חלופות, מחיר לכל אחת וזכות להגיד "לא" בלי לחץ. הכלל לא מחייב לייעץ בחינם או לוותר על מכירה: המכירה היא תוצאה של העצה, לא המטרה שלה.

כששומריםהאדם חוזר לעצה הבאה — ואיתה גם לטיפול; לקוחות שהסבירו להם את החלופות ביושר מבטלים פחות, מבקשים החזר כספי פחות ומביאים יותר חברים.
כשמפריםהלקוח הולך לחפש עצה באינטרנט או אצל המתחרה — ושם גם מזמין את הטיפול; מכירות "בלחץ" חוזרות כסדרות טיפולים מבוטלות, החזרים כספיים וביקורות בסגנון "עבדו עליי".
איך זה משתקף בתגמול

הבונוס של הרופא — על איכות ועל חזרת מטופלים, ולא על סכום תוכנית הטיפול; תוכנית כתובה עם אפשרויות — סטנדרט, לא מכירה.

ניתוח התגמול: רופא/ה →

סיפורים לפי תפקיד

בחרו תפקיד. שלושה סיפורים — איך העיקרון נשמר, ושלושה — איך הוא מופר.

אחראי לא על ההכנסות בכל מחיר, אלא על המערכת: שהלקוחות יחזרו, שהאנשים החזקים יישארו, ושהכסף ייספר ביושר.

✓ כך שומרים

תוכנית היא סטנדרט, לא בונוס

בעלת רשת קטנה של סלונים שמה לב שלקוחות כבר שבוע אחרי הייעוץ אצל הקוסמטיקאית לא זוכרות מה המליצו להן. היא קבעה כלל: אחרי כל ייעוץ ראשון — תוכנית קצרה בוואטסאפ: מה עושים, כמה פעמים, כמה עולה כל חלופה ומה אפשר לעשות בבית. המטפלות רטנו בהתחלה שזה בזבוז זמן. אחרי כמה חודשים כמעט נעלמו הוויכוחים בסגנון "אמרו לי משהו אחר", ואנשים התחילו לקבוע תורים חוזרים בעצמם.

✓ כך שומרים

רשימת "לאן מפנים ביושר"

בעל מרפאת שיניים ישב עם הרופאים והכין רשימה של עמיתים בדוקים: אורתודונט, מומחה להשתלות, רופא שיניים לילדים — למקרים שהמרפאה לא מטפלת בהם או מטפלת פחות טוב. הרשימה נמצאת ליד כל דלפק קבלה. מטופלים שהופנו ביושר חזרו לשיננית ולטיפולים והביאו את המשפחה. והעמיתים מהרשימה התחילו להפנות מטופלים בחזרה.

✓ כך שומרים

לייעוץ יש זמן משלו

מנהלת מרפאה לרפואה אסתטית ראתה שהייעוץ נדחס לרבע שעה בין טיפולים. היא החזירה לו זמן נורמלי והוציאה מהמדדים של הרופאים את "מכירת טיפול באותו יום". הרופאים התחילו להסביר חלופות במקום "בואי נעשה את זה היום" בחיפזון. פחות אנשים עזבו באמצע סדרה: הם הגיעו לטיפול כבר בלי ספקות.

✕ כך מפרים

"את שלנו לא משחררים לאף מקום"

בעל סלון אסר על הספרים להמליץ על מקומות אחרים: "לקוחות לא נותנים למתחרים". לקוחה עם אלרגיה לצבע רגיל הייתה צריכה סדרה בלי אמוניה, שלא הייתה בסלון, והספרית צבעה בשקט במה שיש. גירוי, תלונה ברשתות — והלקוחה עזבה יחד עם החברות שלה. המתחרה קיבל אותה בכל מקרה, רק עכשיו עם סיפור רע על הסלון הזה.

✕ כך מפרים

מודדים ייעוץ לפי הקבלה

מנהל רשת קוסמטיקה שילם בונוס על ייעוץ רק אם הלקוח קנה סדרה באותו יום. היועצות למדו מהר "ללחוץ": הנחה רק היום, התורים נגמרים, "אחר כך יהיה מאוחר מדי". המכירות בהתחלה עלו, ואחריהן הגיעו סדרות מבוטלות, החזרים כספיים וביקורות "עבדו עליי". אנשים שבאו פשוט לשאול עצה הלכו ונעלמו.

✕ כך מפרים

חבילה אחת לכולן

בעלת סטודיו החליטה לפשט את המכירה: כל מי ששואלת על טיפול פנים מקבלת אותה "חבילת רענון" של כמה טיפולים. לקוחה צעירה עם עור רגיש באה בשביל לחות פשוטה, וקיבלה את אותה חבילה, "כי ככה זה במחירון". אחרי הטיפול השלישי העור האדים, והיה צריך לעצור את הסדרה. חבילה שזהה לכולן לא הייתה עצה בשבילה.

כרטיס תפקיד: בעלים / מנהל →

דקויות: מה נאמר ומה זה אומר היום

מה נאמר
העצה צריכה להיות הוגנת בשבילו — בשביל מי ששואל, עם הנסיבות שלו.
מה זה אומר בסלון או במרפאה
תוכנית שנבנית סביב האדם: סוג עור או שיער, התוויות נגד, תקציב, לוח זמנים. לא ממליצים על פילינג לפני חופשה בים, לא מוכרים סדרה ארוכה למי שעובר דירה בעוד חודש, ומי שיקר לו — שומע ביושר על האפשרות הזולה יותר.
מה נאמר
במקום להכשיל, כוון את האדם למה שאתה עצמך חושב שהוא טוב ונכון.
מה זה אומר בסלון או במרפאה
מבחן פשוט למטפלת או לרופא: האם הייתי ממליץ על אותו דבר לאמא שלי או לאחותי באותו מצב? אם לא — זו לא העצה הנכונה, גם אם המכירה משתלמת מאוד. הפניה כנה היא חלק מעצה נכונה: פריחה שלא עוברת — לרופא עור, נשירת שיער חזקה — לטריכולוג, מכשיר שאין לכם — למקום שיש בו.
מה נאמר
אסור לדבר בחלקלקות ובפיתוי: דבר אחד בפה ודבר אחר בלב. אסור אפילו להפציר במישהו לקבל מתנה כשיודעים שלא יקבל. הדיבור — רק אמת.
מה זה אומר בסלון או במרפאה
מה שאיש המקצוע כתב בכרטיס ומה שאמר ללקוח — הם אותו דבר. בלי "מתנה" שהמחיר שלה כבר מגולם בחבילה, ובלי מחמאות כדי "לסגור" החלטה.
מה נאמר
החכם נושא ונותן באמונה: ה"לא" שלו — לא, וה"כן" שלו — כן.
מה זה אומר בסלון או במרפאה
"הטיפול הזה לא יעזור לך" — זו עצה מלאה, לא מכירה שהלכה לאיבוד. "כן" או "לא" ברור במקום "נו, אפשר לנסות".
מה נאמר
מי שיכול להציל אדם אחר ואינו מציל, עובר על הכלל המקראי לא תעמוד על דם רעך; וכך גם מי ששומע על סכנה לאחר ואינו מזהיר אותו.
מה זה אומר בסלון או במרפאה
עצה נכונה יכולה להגיע גם בלי שביקשו אותה. מטפלת בפדיקור רואה סימנים של פטרייה, קוסמטיקאית — שומה שהשתנתה, רופא שיניים — חניכיים מודלקות: לומר את זה בשקט, גם אם האדם בא "בשביל משהו אחר".
מה נאמר
לרפא — זו חובה ישירה של הרופא: כשאתה רואה אדם בסכנה ויכול להציל אותו בגופך, בממונך או בידיעותיך.
מה זה אומר בסלון או במרפאה
עצה היא גם עזרה בידע. ייעוץ שאחריו הלקוח לא קנה כלום, אבל הבין מה הוא צריך, — זו עבודה שנעשתה, לא זמן מבוזבז.

אזורים אפורים: מקרים מורכבים

הלקוח שואל: "במקום אחר הטיפול הזה זול יותר — אולי עדיף שם?"

העצה צריכה להיות הוגנת בשבילו (הרמב״ם, שמירת נפש יב, יד). להסביר ביושר ממה מורכב המחיר שלכם ומה כדאי להשוות: חומרים, מכשיר, ניסיון איש המקצוע, מעקב אחרי הטיפול. אם שם באמת טוב יותר בשבילו — לומר את זה. האמון חוזר עם הפנייה הבאה.

האם הוגן לגבות כסף על ייעוץ, אם העצה צריכה להיות בלי אינטרס?

הדרישה אחת: העצה צריכה להיות הוגנת בשביל מי ששואל (הרמב״ם, שמירת נפש יב, יד); בתשלום על הזמן והעבודה של איש המקצוע אין שם עיסוק. לסלון או למרפאה זה אומר: ייעוץ יכול להיות בתשלום כזמן של איש מקצוע, אבל העצה לא אמורה להיות תלויה בשאלה אם האדם יקנה טיפול.

הלקוח בוחר מהתוכנית את החלופה הזולה ביותר, שאיש המקצוע חושב שאינה מספיקה.

העצה ניתנה — ההחלטה בידי הלקוח. לומר ביושר איזו תוצאה לצפות מהחלופה הזו: "כן" זה כן, "לא" זה לא (הרמב״ם, דעות ה, יג), בלי הפחדה ובלי "אז שום דבר לא ייצא". לרשום את הבחירה ואת ההסבר בכרטיס, כדי שבפעם הבאה יהיה ממה להמשיך.

נציג קבלה או מוקדן אינו איש מקצוע. איך הוא אמור לתת עצה נכונה?

לא לקחת על עצמו את מה שהוא לא מומחה בו: שאלות על בריאות והתוויות נגד — לרופא או למטפלת. ובתוך התפקיד שלו לומר אמת: מי מאנשי המקצוע עובד בדיוק עם פנייה כזו, כמה עולה ייעוץ, מה להביא איתך. לומר מה שחושבים, ולא מה ש"צריך למכור" (הרמב״ם, דעות ב, ו).

המטפלת רואה בעיה שלא שאלו אותה עליה: פטרייה בציפורן, שומה שהשתנתה. לומר?

כן. מי שיודע על סכנה לאחר ואינו מזהיר — עומד מנגד (הרמב״ם, שמירת נפש א, יד). לומר בשקט, ביחידות, בלי אבחנה ובלי הפחדה: "במקומך הייתי מראה את זה לרופא". את האבחנה קובע הרופא, והמטפלת אומרת ביושר מה היא רואה.

איך מודדים

עצה נכונה רואים לא במכירה באותו יום, אלא בשאלה אם האדם חוזר אחרי הביקור הראשון ואם הוא קובע את מה שהמליצו לו. בנפרד מהשירות העיקרי כדאי להסתכל על מכירות נלוות והנחות — כדי שהעצה לא תהפוך ליעד מכירות.

חזרת לקוחות חדשים אחרי הביקור הראשוןכבר מחשבת
תור חוזר באותו תחוםכבר מחשבת
תאריך מומלץ לביקור הבאכבר מחשבת
דירוג הביקור על ידי הלקוחכבר מחשבת
מכירות נלוות והנחות בנפרד מהשירות העיקריכבר מחשבת
סימון "תוכנית נמסרה" אחרי ייעוץבקרוב
הפניות לאנשי מקצוע אחרים ואיך הן הסתיימובקרוב

שלוש שאלות לישיבת צוות

  1. האם כל לקוח חדש מקבל אחרי הייעוץ תוכנית עם חלופות ומחירים — וכמה אנשים קיבלו אותה בשבוע שעבר?
  2. מתי בפעם האחרונה הפנינו ביושר לקוח למקום אחר, כי שם טוב יותר בשבילו, — ומה קרה איתו אחר כך?
  3. מה האדם צריך לדעת אחרי הייעוץ, גם אם לא יקנה כלום?

מי עוד עובד כך

אלה עקרונות אנושיים בסיסיים, שנבדקו בחברות ממדינות שונות בלי קשר לאמונה ולתרבות, וחלקם אף מעוגנים בחוקים ובתקנים מקצועיים.

Patagonia ב"בלאק פריידיי" 2011 — מודעה בניו יורק טיימס "אל תקנו את המעיל הזה": קריאה לקנות פחות, רק את מה שבאמת צריך. מקור: www.patagonia.com.au

את הגישות האלה אנחנו בודקים קודם בפועל בסלונים שאנחנו עובדים איתם. את שמותיהם ואת המספרים שלהם איננו מפרסמים — אלה הנתונים שלהם, ואנחנו שומרים על סודיותם. לכן אנחנו מפנים למקורות פתוחים: את כל אחד מהם אפשר לפתוח ולבדוק בעצמכם.

היישום של העקרונות בסלון ובמרפאה הוא הפרשנות שלנו: אלה עקרונות של אתיקה, לא ייעוץ משפטי או רפואי. הסיפורים בדויים, וכל דמיון מקרי. מקור: התנ״ך · הרמב״ם