✓ כך שומרים
הסכמה — מראש ובלי עדים
מנהלת הרשתות של מרפאת שיניים ביקשה הסכמה לצילום "לפני/אחרי" לא בכיסא מול הרופא, אלא מראש, בוואטסאפ, עם הסבר איפה תופיע התמונה. למטופלת היה קל לכתוב "לא", ובתשובה היא קיבלה "ברור, אין בעיה". מי שהסכימו — הסכימו בלב שלם, ובעצמן שיתפו את הפוסט המוכן.
✓ כך שומרים
להוריד באותו יום
שנה אחרי הפרסום לקוחה ביקשה להוריד את תמונת ה"לפני" שלה מטיפול באקנה: היא החליפה עבודה ולא רצתה שעמיתים ייתקלו בה. מנהל התוכן מחק את הפוסט ואת כל השיתופים שלו באותו יום, בלי לשאול שאלות. הלקוחה הופתעה לטובה שלא נאלצה להסביר כלום. מאוחר יותר היא בעצמה הסכימה לספר את הסיפור שלה — הפעם בלי פנים.
✓ כך שומרים
תגובות תחת הגנה
מתחת לסרטון של הרמת גבות עוקבים התחילו לדון בצורת הפנים של הלקוחה. מנהלת התוכן עדי הסתירה את התגובות האלה וכתבה מתחת לפוסט: "כאן מדברים על העבודה של המטפלת, לא על המראה של אנשים". הלקוחה הודתה לה בהודעה פרטית: היא הסכימה לפרסום, לא ללעג.
✕ כך מפרים
כיתוב "היה — אסון"
לתמונת "לפני/אחרי" של צביעה כתבה מנהלת הרשתות: "היה — אסון, נהיה — אישה". הלקוחה ראתה את הפוסט כשחברה שלחה לה אותו עם השאלה "זאת את?". היא ביקשה למחוק — ומחקו, אבל המשקע נשאר: היום היא נדרכת בכל פעם שהמטפלת לוקחת טלפון ביד.
✕ כך מפרים
מדור "הזוועות של מטפלות אחרות"
משפיענית שעבדה עם סלון להארכת ריסים ניהלה מדור "הזוועות של מטפלות אחרות" על תמונות של לקוחות שהגיעו לתיקון. הפנים היו מכוסות, אבל הלקוחות זיהו את עצמן. יצא שצחקו גם על העמיתות וגם על הנשים עצמן — כי "הלכו לשם". שתיים מהן כתבו לסלון שלא יחזרו.
✕ כך מפרים
נפיחות "בשביל הכנות"
הצלם צילם מטופלת מיד אחרי הגדלת שפתיים — עם נפיחות ושטפי דם — והעלה לסטורי "בשביל הכנות, שיראו את המציאות". היא נתנה הסכמה לתמונה אחרי שבועיים, לא לפריים הזה. מכרים זיהו את המטופלת, ובעבודה היא נאלצה להסביר "מה קרה לך". המרפאה התנצלה, אבל הפריים כבר הסתובב.